"אין לי כישרון ל…"

אביתר גוטמן
בכל פעם כשמישהו אומר לי "אין לי כישרון ל…" אני נזכר באודי.
האמירה הזו של אין לי כישרון נפוצה מאד כאשר אנשים מנסים להצביע על חוסר יכולתם להביע את עצמם באמצעות מוסיקה.
אולם, אמירה זו נשמעת הרבה גם במקרים אחרים כמו: אין לי כישרון למתמטיקה, אני לא מבין באומנות, וכו'.

כשמישהו אומר "אין לי כשרון ל…" אני נזכר בלילה מבין הלילות שביליתי עם אודי – מנגנים, ומתפלמסים באולפן אפוף עשן עד שעות הבוקר המוקדמות. שיחותנו עסקו במהות החיים, מהות המוסיקה והאומנות וכל נושא רם או אזוטרי ככל שיהיה אשר סטודנט צעיר למוסיקה כמוני חפץ לשאול בו.
ואודי…  כר פורה, חבר ומורה שמוכן לצלול בפתיחות לב שאין כדוגמתה בכל שאלה שרק רצית לשאול. כשבילינו יחד, אודי היה קרוב קרוב.
פעמים היינו חותמים את הלילה במאפייה שמול מרכז חורב הנפתחת בשעות הדמדומים. לאחר מכן אני בדרכי לישון. והוא, עם לחמניות חמות, נכנס לפורד פיאסטה לבנה וחבוטה, בדרכו הביתה להעיר את הילדים ולהכינם לבית הספר (או הגן, אינני זוכר).

אודי אז סיפר לי על תלמיד בס שהגיע אליו, ומחזיק את ידו ואצבעותיו באופן שאינו מקובל כלל לפי נורמות הנגינה בגיטרה בס. "מי אני שאגיד לו איך להחזיק את הגיטרה? אולי זו הדרך המיוחדת שלו שבסופה תהיה מוסיקה שכולם יזכרו, לא חסרות דוגמאות, קח למשל את ג'אנגו (ריינהרדט)".

דברים אלה של אודי ומסקנותיי מהם נחרטו בזיכרוני. כל אחד יכול להביע את עצמו במוסיקה, באומנות, או במה שיבחר. בכלל, המגבלות שאנשים שמים על עצמם הם כמעט תמיד, אינן מגבלות. הסיפור הזה מסמל עבורי את ההוויה של אודי והחופש שבה.

האמנם, עם הזמן הסכמתי לקבל שלא כל אחד יכול. ישנם כאלה שבאמת לא יכולים, אבל אנשים משתמשים בטענה הזו הרבה יותר מדי. האמת היא שכמעט כל אחד יכול.

1 תגובה ב “"אין לי כישרון ל…"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *